אתגר לאדם שבתוך הפסיכותרפיסט
בפורמט הטיפול בזוג נשוי בגישה של הטיפול החוויתי דינאמי מואץ, על המטפל לעקוב רגע אחר רגע, ומוח ימיני למוח ימיני, את החוויה הגופנית והרגשית של שני אנשים בו זמנית.
יתרה מזאת, בני הזוג כמעט תמיד מציגים סגנון התקשרות שונה, עם הבדלים בדרך בה כל אחד מבני הזוג חווה דברים בהקשר של מערכת יחסים. המטפל חייב לספק גשר בין שני בני הזוג במהלכו על המטפל לזהות, לשקף ולהעריך עבור כל אחד מבני הזוג את הדרך בה הוא תופס, מקבל וחווה גופנית.
דרך הפרשנות וההבנה של המטפל , החוויה של כל אחד מבני הזוג הופכת להיות מאוד נגישה האחד לשנייה. במהלך הזמן, בני הזוג לומדים איך לקודד מחדש את הדרך בה האחר ניגש לדברים ואז לשדר את מה שהוא חווה ואז לומד איך לבנות גשר לבן הזוג. יכולת גישור זאת, עוברת גם לחיי היום יום בבית בין הפגישות, מאפשרת לבני הזוג לנווט את הדרך שלהם , מה שהיה חוסר הבנה, הופך להרחבה, של גמישות, חמלה והבנה הדדית.
בכדי לעשות גישור זה באופן הכי יעיל וטבעי, המטפלת הזוגית חייבת להפעיל את כל גוף המודעות, לתפיסה, לקבלה, וביטוי, במגוון רחב של ערוצי חוויה במקביל.
ההפעלה הזאת של העצמי מסייעת למטפלת, לעקוף את ההגנות שלה עצמה ואת ההגבלות של מודל העבודה הפנימי שלה.
לפיכך, באמצעות יכולות מורחבות אלו לתפיסה וקבלה וביטוי סומטי, המטפלת יכולה לספק את המקצועיות והגמישות לעקוב אחר השדה האינטרסובייקטיבי בפגישות באופן שיתאים לשני בני הזוג.
המטפל הזוגי בגישה זאת דוחף בעדינות את חברי הזוג ללכת מעבר לחוקים הלא מודעים הרגילים של מודל העבודה הפנימי של כל אחד מבני הזוג, ולהתמתח כדי לפגוש את האחר.
ישנם שבעה "ערוצים של חוויה" דרכם מטפלת זוגית בגישה זאת, מעריכה ועוקבת אחר השדה האינטרסובייקטיבי בתוך הפגישות.
למעשה המטפלת עוקבת, תופסת, קולטת ומתבטאת דרך:
- חישה, סנסציה.
- רגש.
- מודעות אנרגטית.
- תנועתיות.
- שמיעה.
- ראייה.
- ויזואלי.
- דמיון.
במאמץ היעיל והנחוץ שבני הזוג עושים בכדי להגיע האחד אל השני, הם מגיעים מעבר לאזור הנוחות שלהם בפגישה הטיפולית. על ידי בחירה מודעת להדהד בדרכים הזרות לחוויית חייהם הקודמת שנעוצה במשפחות המקור שלהם, לבני הזוג יש טווח חדש של חוויות חדשות שנמצאות ללא צורך בהגנה כנגדם. לאחר זאת, נפתחת האפשרות לרגשות מקור ולחוויית סומטיות אחרות אשר "מפתיעות את הלא מודע".
כאשר בן הזוג היותר נמנע, חווה את רגש הליבה (core affect), של הנאה/אהבה, בתהליך המודעות, יכולת פרדוקסלית לעיתים מתעוררת, יכולת של רגשות מעורבים ותגובתיות סומטית: צד אחד בעד וצד אחד נגד, החוויה.
הפגיעות של אפשרות אובדן של הרגשת אהבה פתאומית, יכולה לעורר חרדה , שיכולה להחוות כמגיעה משום מקום, יתכן כעס או ניתוק.
רגש החרדה/כעס/ניתוק פארדוקסליים זה, זקוק לניתור זהיר על ידי המטפלת אשר עליה לעבוד עליו בפגישה כשהוא עולה, עד שחוצים אותו בבטחה, כמו פירוק מכוון ומודע של חוויה.
בינתיים בן הזוג השני לומד להיות עד רחום לעיבוד של בן הזוג שלו את מה שהיה קודם בקצה הלא מודע. התחושה מבוססת גוף, מתח, מצב אנרגטי, דפוסי תזוזה, שנחשפים בעבודה הטיפולית, לעיתים קרובות נמצאת קשורה ל"שיעורים" כואבים מהעבר, כשלהעז לאהוב היה פשוט מסוכן מידי או ללא תמיכה.
תפקיד היועצת הזוגית, הוא לעבוד דרך זה עד סיום השורשים ההיסטוריים של החרדה והסכנה, בנוכחות השותף לנישואין, אשר נמצא כאוהב וכמכוונן, ולא רק נמצא כמושא עליו פועלים.
היועצת הזוגית, משרתת ככוח מייצב אמין, אדיב, אשר עוזרת לבנות חוויה עמוקה שוב ושוב, אשר ישירות מתורגמת לחיי היום יום של בני הזוג, ובעשותה כן היא מרחיבה את מודל העבודה הפנימי של שני בני הזוג, לאהוב ולהיות נאהב, להבין עמוקות ולהיות מובן.
היועצת הזוגית צריכה אז לעשות סיבוב נוסף של עיבוד על (metaprocessing), ועבודה על התגובות הסומטיות וההתנהגותיות אשר מתעוררות בבן הזוג האחר שמשרת כעד במהלך התהליך המוצלח אבל מותח גבולות.
לפעמים כתוצאה מכך ישנו רגש חיות ורגש מבעבע, כאשר אם מעבדים אותו, יכול להוות הכנה לאירוע של מצב חווית מקור של זרימה רגוע להקשרים לתוך הדבר של הידוע שלא ניתן לחשוב עליו (ביטוי של הפסיכולוג בולס), עם הנאה והקלה ברורה.
כאשר שני בני הזוג ממשיכים להרחיב מעבר למודל העבודה הפנימי שלהם, היועצת הזוגית, שוב צריכה להיות רגישה, לאפשר מקום לקולות שמתנגדים, של ספק, מחאה, חרדת ריבאונד, וכל התגובות הסומטיות שנעמדות והם נגד השינויים שנעשים בייעוץ זוגי בגישה הזאת, למרות שלשינויים אלו יחלו במשך שנים.
באופן פרדוקסלי, זה במיוחד נכון, שחוויות וביטויי אהבה חדשים, נחווים כרגישים, נכונים וטובים בזמן של הפגישה הפסיכותרפוייטית. אם התנגדויות אלו מזוהות על ידי היועצת הזוגית, ועובדים עליהם ומעבדים אותם עד הסוף איך שהם עולות בפגישה כביטוי סומטי לא תואם, שנראה פשוט כמו הזזה של הראש לשלילה, כחיוך בזמן שאומרים כן, יש סיכוי רב יותר שהתנהגויות של ביטוי האהבה החדשות, יהיו עמידות ויציבות גם מחוץ לחדר הטיפולים בבית.
קצוות לא סגורים, שלא נחשפו, הם טריגרים רדומים לא מודעים, לפעולות חבלה שמונעות ממודל העבודה הפנימי הפתולוגי, אשר הוביל אותם ליעוץ הזוגי במקור. פחות ופחות סגנונות בבית מתורגמות לאמון שנבנה בנוגע לכך שבטוח לאהוב ובטוח לקבל אהבה ללא הגנתיות.
לסיכום, בכדי שכל אחד מבני הזוג הנשוי, לחצות את הדרך כדי לפגוש ולספק את צורך ההתקשרות שהוכחש זמן רב, שהוא הכמיהה לאחר, ולהיות נאהב ואוהב, נדרש "הפרת חוק" של המודל הפנימי של שני בני הזוג. הפרות חוק ניסיוניים אלו, אשר באופן פוטנציאלי יכולות לבגוד באמון העדין, הם גם המקור עצמו של ההרחבה של ההתנהגות האוהבת והאזור הרגשי, שהטיפול מחפש להחדיר. זאת הכמיהה לאהבה של בן הזוג, שהיא באופן טיפוסי המוטיבציה היחידה המספיקה כדי ללכת מעבר לאסטרטגיות ההישרדות המוכרות (ולמעשה המשפחתיות).
הטיפול הזוגי הוא על פעולות של אהבה. למען האמת, רוב הזוגות מגיעות ליעוץ זוגי, בשל חרדת התקשרות אקוטית. זאת התנועה מפחד לאהבה, מהישרדות לעבר שגשוג, זה הביטוי לטרנספורמציה: המניע המוטיבציוני להתפתח שנותן היעוץ הזוגי בגישה זאת, הוא הביטחון הביולוגי והכוח כאופנות טיפול. כאשר דרכים חדשות אלו, לתפוס, לקבל, לבטא אהבה, מעובדים באופן עקבי ובטוח בתוך הפגישות, הנביטה של ההתנהגויות החדשות הופכות יותר ויותר לעמידות יותר והופכות לדייר יציב בחיי היום יום הזוגיים.
זה נושא עיקרי בייעוץ זוגי לפי גישה זאת, ליצור אזורים חדשים משותפים בהם הזוג באופן משותף ודיאדי יוצרים "תרבות חדשה" ו "מודל עבודה פנימי היברידי" של התייחסות האחד לשנייה ולעצמם.
בטיפול זוגי בגישה זאת, הדיאדה נתמכת, מועשרת ומחוזקת על ידי המטפלת, כך שיוכלו בני הזוג להציג התכווננות יעלה מספיק האחד עם השנייה, כך שיכלו להתקדם ממנגנוני הגנה לא אדפטיביים לביטוי בריא של חוויות מקור. עם הגנות מרוככות, בני הזוג חוגגים את ההצלחה המושגת בין הפגישות, עושים תיקונים לרגרסיות, ומתקדמים מעל המחסומים שצצים.
כאשר עובדים דרך כל גל של רגשות ליבה ((core affect עד השלמתו בכל פגישה, נטיות התנהגות מסתגלות מקודמות ובאופן אורגניזמי , מספקות את ההופעה של "הצעדים הבאים" בטיפול של בני הזוג. לדוגמה, אפקט ההמשכיות לאחר סיום גל של ביטוי בריא של רגשות ליבה ((core affect, של עצב, מחפש נחמה אשר פוגשת כצורך של הרגע, את הבן זוג הזמין במקום המטפלת הזוגית.
כאשר מטפלים בכעס והוא מבוטא באופן ברור ובצורה פרודוקטיבית עם בן הזוג, מתרחשת הצבת גבולות חשובה ואסרטיבית המבוטאת בדרך מסתגלת, בעזרת היועצת, ובקבלה של בן הזוג.
כאשר עולה רגש הליבה ((core affect, של פחד באחד מבני הזוג, ישנו סיוע לבן הזוג האחר להיות נוכח, ולהציע באופן נגיש ומתוזמן, הגנה מותאמת להרגשת הכמיהה העמוקה והמקורית למש שהיה "תמיד" חסר, גם בנישואין וגם בהתפתחות החיים הקודמת להיכרות של בני הזוג. כאשר בכל פגישה ישנה התקדמות והביטוי הרגשי של כל אחד מבני הזוג מקבלים מקום, משמעות ויש ערך למה שמבוטא וזה מקבל תגובה מבן הזוג והיועצת, ביטחון ועמידות נבנים בין בני הזוג.
במהלך הגלים של עיבוד חווית רגשות ליבה, הזוג יכול להחזיק פיזית האחד את השנייה, יד ביד, גוף לגוף , דבר שיכול להתקיים רק בין בני זוג ולא בין מטפל למטופלים. ההתאמה בין בני הזוג מקבלת אישור ונבנית דרך חוויות מתקנות, עמוקות ומהנות אלו של התבוננות קרובה, החזקה וביטוי של דאגה והערכה.
הטיפול הזוגי בגישה זאת אינו טיפול פרוטוקולי. העבודה היא לעורר את האהבה האוטנטית והספונטנית, והיצירה המשותפת של הדיאדה הזוגית. בעוד שכל החוויות המתקנות של רגשות ליבה ((core affect, חשובות בטיפול, באופן בולט התהליך החיוני ביותר לתהליך הטיפול הזוגי בגישה זאת הוא רגש הליבה ((core affect, של אהבה/הנאה.
החוויה הפנימית של אהבה שונה מרעיון האהבה או מזיכרון של אהבה, ולבטח מההבטחה לאהבה. התהליך של ריכוך ההגנות והיפתחות לחוויות הפנימיות של אהבה לאחר, מתחיל בפגישה הטיפולית הראשונה של היעוץ הזוגי, בגישה זאת.
החוויה של אהבה, וההכוונה הביולוגית של הדחף הפנימי שנובע מכך, מספק את ההדרכה המאירה, ואת המצפן הפנימי של התהליך הטרנספורמטיבי של כל פגישה טיפולית ובאופן מתגבר בין הפגישות בחיי היום יום.
זוגות אשר בשלבים מאוחרים יותר של הטיפול, מתארים אינטראקציות לתוך הלילה שבאופן היסטורי יצרו ויכוחים בעלי אופי של טראומה חוזרת, הפכו במקוםזאת, לחוויה של פריצת דרך מפתיעה ומבריאה, של לבסוף להצליח להגיע האחד לשנייה, ולהצליח להשלים תהליך שבעבר חזר על עצמו עשרות פעמים בעבר כלא מוצלח.
אם לבני הזוג יש ילדים, הבסיס הבטוח שבני הזוג יוצרים בפגישות הטיפוליות מתרחב באופן טבעי לדרך שהילדים חווים את ההורים יחד.
נמצא במחקרים אחרונים, שכאשר האם מרגישה תחושת ביטחון ותמיכה מותאמת, המצב של התינוק נע באופן די מהיר לעבר התקשרות בטוחה יותר.
כמו כן, שיפור עבודת הצוות בהורות, יוצר הגדלה של היציבות וויסות רגשי בילדים של בני הזוג. הדבר הזה מחולל סיפוק עמוק ואישור משמעותי של הנכונות של ההתאמה בין בני הזוג הנשוי האחד עם השנייה, ושהם במסלול הנכון ביחסים הנכונים.
המאמר תורגם מהאתר www.cfttsite.com
