מהי פוסט טראומה וכיצד היא נגרמת?
כולנו שמענו על מאורעות מלחמת יום הכיפורים שהותירו חיילים רבים בפוסט טראומה קשה. בשנות השבעים כמעט ולא היתה מודעות לסבל הנורא שסובלים החיילים ששרדו את הקרבות הקשים והציפייה מהם היתה להמשיך הלאה בחייהם. אך הם סבלו מביעותי לילה, התקשו לחזור לשגרת החיים ולהקים משפחות ורבים מהם סובלים מכך עד עצם היום הזה. כיום אנחנו יודעים הרבה יותר על התופעה ומבינים אותה וברשותנו כלים רבים יותר להתמודד איתה.
רובנו מכירים את התופעה כקשורה לאירועי מלחמה או אסונות קשים. לדוגמא אנשי צוות הכיבוי, גיבורי 9/11 שעדיין שומעים את הדי הבניינים המתרסקים, או השוטרים והצוותים הרפואיים המגיעים לזירות פיגוע ומתקשים לשכוח את המראות הקשים. אך פוסט טראומה יכולה להיגרם גם מתקיפה או מעדות למראות קשים כמו תאונת דרכים.
הלחץ והפחד שחשנו באותו הרגע היו כה עזים עד כי ההגנות הטבעיות שלנו לא עמדו בעומס ומאותו רגע ואילך חיינו השתנו לתמיד. החוויה הקשה או המראות הקשים חוזרים אלינו שוב ושוב, בין אם בחלומות הלילה ובין אם בזמן העירות והם מפריעים לנו להתרכז ולחזור לעצמנו.
אנחנו עלולים לחוות דיכאון או תחושת חוסר משמעות לנוכח גודל האירוע שחווינו, תחושה קשה שהעניין לא פתור ולא סגור עד כדי כך שישנם אנשים החוזרים למקום האירוע כדי לנסות ולמצוא בו תשובות ולהתמודד איתן.
מתעורר בנו קושי להאמין בטוב שיש לעולם הזה להציע אם קרה לנו משהו כל כך רע ואיום. אנחנו עלולים להיתקף בתחושות אשמה או חרטה (אם לא הייתי הולך כאן לבד זה לא היה קורה, אם הייתי צועק או עושה משהו אולי הייתי מונע אסון) ונראה ששגרת החיים אינה מעניינת אותנו יותר ואנו מתקשים להתרכז בה.
רעשים, קולות, או אפילו ריחות מסויימים עלולים להחזיר אותנו לאותו הרגע באותה העוצמה בדיוק, בלווית דפיקות לב חזקות, תחושת מחנק וחרדה, לחץ ואימה. חשוב לזכור שפוסט טראומה אינה חולפת מעצמה ועלולה להמשך גם שנים ארוכות לאחר האירוע. לכן חשוב כל כך לטפל בה ולא להזניח אותה.