מיהו הילד המחונן: האם קיימת מחוננות אחת או ריבוי סוגי מחוננות?

מאמר אורח, בשיתוף iQute הכנה למבחני מחוננים

המונח "מחוננות" נתפס לעיתים קרובות כהישג אקדמי יוצא דופן – כישרון בולט במתמטיקה, שליטה גבוהה בשפה, או זיכרון מעולה. אך עם השנים, גוברת ההבנה כי מדובר במושג רחב, מורכב ורב-ממדי, שאינו ניתן להגדרה אחת בלבד. השאלה האם קיימת מחוננות אחת או שמא ישנם סוגים שונים של מחוננות מעסיקה אנשי חינוך, פסיכולוגים וקובעי מדיניות חינוכית בכל העולם.

מהי מחוננות?

באופן מסורתי, מחוננות הוגדרה לפי אינטליגנציה כללית (g), לרוב על פי מבחני IQ. תלמיד שקיבל ציון חריג כלפי מעלה (למשל 130 ומעלה) נחשב למחונן. גישה זו מדגישה את היכולת הקוגניטיבית הכללית של הפרט, אך היא נחשבת היום למצומצמת.

תיאוריות רב-ממדיות של מחוננות

אחת מהתיאוריות המרכזיות שפרצו את גבולות ההגדרה המסורתית היא תיאוריית האינטליגנציות המרובות של פרופ' הווארד גארדנר מאוניברסיטת הרווארד. גארדנר טוען כי קיימים לפחות שמונה סוגי אינטליגנציה, וכל אדם מחזיק בפרופיל ייחודי של חוזקות:

  • אינטליגנציה לוגית-מתמטית – חשיבה רציונלית, פתרון בעיות.
  • אינטליגנציה מילולית-לשונית – שליטה בשפה, יכולת ביטוי גבוהה.
  • אינטליגנציה מוזיקלית – הבנה של צלילים, קצב והרמוניה.
  • אינטליגנציה מרחבית – תפיסה חזותית-מרחבית גבוהה.
  • אינטליגנציה גופנית-תנועתית – שליטה מוטורית מדויקת.
  • אינטליגנציה בין-אישית – הבנת רגשות ומניעים של אחרים.
  • אינטליגנציה תוך-אישית – מודעות עצמית ויכולת רפלקטיבית.
  • אינטליגנציה טבעית – זיקה לעולם הטבע והבנה סביבתית.

על פי גארדנר, אדם יכול להיות מחונן במוזיקה בדיוק כפי שאחר מחונן בפיזיקה – המחוננות אינה נמדדת רק לפי קריטריון אחד.

מחוננות יצירתית ורגשית

גישה נוספת מציעה לכלול גם יצירתיות, מוטיבציה גבוהה, ולעיתים אף רגישות מוסרית, כחלק מהמאפיינים של מחוננות. ד"ר ג'וזף רנזולי, לדוגמה, הציע את מודל שלושת המעגלים – המציג מחוננות כצירוף של יכולת כללית גבוהה, יצירתיות ומחויבות למשימה.

השלכות חינוכיות

הכרה בכך שיש יותר מסוג אחד של מחוננות משנה את הדרך שבה בתי הספר מזהים ותומכים בתלמידים מחוננים. במקום להסתמך על מבחנים אחידים בלבד, יש הממליצים על הערכה הוליסטית של הילד – תיק עבודות, תצפיות, ראיונות, וחוות דעת של מורים.

גישה כזו מאפשרת זיהוי של תלמידים מחוננים גם ברקע חברתי-תרבותי שונה, או בקרב תלמידים עם לקויות למידה שמסתירות את המחוננות שלהם (תלמידים "דו-יוצאי דופן").

סיכום

המסקנה העולה מהמחקר ומהשדה החינוכי ברורה: אין סוג אחד של מחוננות. מדובר בתופעה רב-ממדית, שיש לה מופעים רבים – אינטלקטואליים, יצירתיים, רגשיים וחברתיים. הכרה בריבוי סוגי המחוננות אינה רק עניין תאורטי – היא קריטית ליצירת מערכת חינוכית הוגנת, מגוונת ומטפחת.

למאמרים נוספים בנושאי מחוננים, תוכניות לימוד למחוננים והכנה לבחינות >>

דילוג לתוכן