טיפולי EDT והכשרת מטפלים בישראל – שיחה עם ד"ר יופ מאיירס

תמלול חלקים נבחרים מהראיון

יורם ראובני: אני מאוד שמח שהתפנית לדבר איתי על EDT בישראל ועל תוכנית ההכשרה של ד"ר פרוצ'יו אוסימו. לפני שמונה שנים הכרתי את הטיפול הדינמי החווייתי דרכך. הייתי בהרצאה שלך בכנס איטה  על פוביה מרגשות, שם הצגת את העקרונות של EDT, וזה מאוד דיבר אליי.
בעקבות זאת, החלטתי ללמוד את התחום, והיום, שמונה שנים אחרי, אני מרגיש שזה חלק משמעותי מאוד בעבודתי.

הרבה פסיכותרפיסטים שעובדים בשטח יכולים לשאול את עצמם: אני כבר מטפל, יש לי ניסיון – למה לי ללמוד EDT? מה היית עונה להם?

יופ מאיירס: קודם כל, אני חושב שהשאלה הראשונה שצריך לשאול היא עם איזו גישה המטפלים מזדהים ובאיזו גישה הם באמת עובדים. בארץ, רוב המטפלים הם חד-ממדיים – רבים מהם עובדים בגישה פסיכודינמית, חלק קטן יותר בגישת CBT.

הרבה מטפלים משלבים באופן אינטואיטיבי בין הגישות, אבל השאלה היא אם הם עושים את זה בצורה מובנית ושיטתית.

הייחוד של EDT הוא שזה טיפול בגישה אינטגרטיבית מהיסוד – הוא מראש משלב את מה שהכי טוב בגישה הדינמית ואת מה שהכי טוב בגישה הקוגניטיבית-התנהגותית.

אני זוכר שאחד הפסיכואנליטיקאים הבכירים אמר פעם שאם מתחילים את ההכשרה בגישה אחת בלבד, יהיה מאוד קשה לשלב אלמנטים מגישה אחרת בהמשך. זה בדיוק היתרון של EDT – הוא מאפשר למטפל ללמוד לשלב בין הגישות כבר מההתחלה, וזה הופך את העבודה הטיפולית להרבה יותר מדויקת ויעילה.

ראובני: אם היית חוזר היום להיות ראש המגמה לפסיכולוגיה קלינית באוניברסיטה העברית, היית מכניס את EDT כחלק מהכשרת הפסיכולוגים?

ד"ר מאיירס: אין ספק שכן. כשהייתי שם, לימדו שלושה מודלים מרכזיים: טיפול מערכתי (משפחתי), טיפול פסיכודינמי, וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי. בזמנו, גם אני עדיין לא התנסיתי מספיק ב-EDT, אבל היום אני בטוח שזה מודל שהייתי רוצה להכניס לתוכנית הלימודים.

חשוב להגיד שהייתי ראש המגמה לפסיכולוגיה קלינית של הילד, ובקרב ילדים יש פחות מחקר וניסיון מצטבר על הגישה בהשוואה לטיפול במבוגרים. ועדיין, אני חושב שמטפלים שעובדים עם ילדים, מתבגרים ומשפחות צריכים להכיר את EDT, גם אם עדיין אין מספיק מחקרים על היעילות שלו בטיפול בילדים.

אני שומע ממטופלים שאומרים לי: "וואו, בפגישה אחת הגענו למקומות שלא הצלחתי להגיע אליהם גם אחרי שנים של טיפול בגישות אחרות", וזה אומר הרבה.

ראובני: מה לדעתך מייחד את EDT ומאפשר שינוי כל כך עמוק אצל מטופלים?

ד"ר מאיירס:  בטיפולים קלאסיים, נהוג להתחיל בתהליך אינטייק ארוך, ולפעמים עובר הרבה זמן עד שמגיעים למהות הבעיה. ב-EDT, כבר מהמפגש הראשון אנחנו עושים זום-אין על הבעיה המרכזית שבגללה המטופל הגיע.

אבל זה לא רק עניין של התמקדות מהירה – כבר בשלבים הראשונים של התהליך אנחנו מנסים התערבויות טיפוליות שונות כדי לראות איך המטופל מגיב. זו לא רק שיחה על הבעיה, אלא ניסיון מעשי לבדוק מה עובד עבורו.

חביב דבנלו אמר שהדיאגנוסטיקה הכי טובה היא לא בהכרח מה שאנחנו חושבים על המטופל, אלא איך המטופל מגיב להתערבויות שלנו. זו נקודה קריטית בגישה – אנחנו לא מתבססים על השערות תיאורטיות אלא על תגובות אמיתיות בחדר.

עוד דבר מאוד משמעותי ב-EDT הוא ההתייחסות להתנהגות הלא-מילולית של המטופל – הבעות פנים, מחוות גוף, טון דיבור. לא פעם, החלקים הלא-מילוליים משקפים הרבה יותר מהאמת הרגשית מאשר המילים שהמטופל אומר.
לאורך זמן, קשה מאוד לשמור על מנגנוני הגנה דרך הגוף, ולכן התבוננות בזה מאפשרת לנו להגיע ישירות לעומק הרגשי.

ראובני: אחד הדברים שמייחדים את ההכשרה ב-EDT הוא שהתהליך מתבצע דרך צפייה במפגשים מצולמים. למה זה כל כך חשוב?

ד"ר מאיירס: בדרך כלל, הדרכה בפסיכותרפיה מתבססת על דיווחים של המטפל – ומה שקורה בפועל זה שהמטפל, לעיתים בלי לשים לב, משכתב קצת את מה שהיה בטיפול. זה טבעי, אבל זה יכול ליצור עיוותים.

ב-EDT, אנחנו עובדים אחרת. ההדרכה מבוססת על מה שבאמת קרה בטיפול, כי אנחנו צופים בהקלטות וידאו של המפגשים (כמובן באישור המטופל). זה מאפשר ניתוח אמיתי של התהליך, בלי פרשנויות סובייקטיביות.

כשנכנסתי לזה, גם אני הייתי סקפטי – חשבתי שמטופלים לא יסכימו להצטלם, שזה יפריע להם. אבל גיליתי שזה לא המקרה. רוב המטופלים מבינים שהצילום עוזר להם, כי זה אומר שהמטפל משקיע בהם יותר מחשבה מעבר לזמן הפגישה. (היו אפילו מטופלים שהעירו לי אם במקרה שכחתי להפעיל את המצלמה – זה הפך לחלק מהתהליך עבורם).

למידע נוסף אודות תוכנית ההכשרה למטפלי EDT בישראל >>

על משתתפי הראיון

ד"ר יופ מאיירס

פסיכולוג קליני יליד הולנד, שעלה לישראל בשנת 1979 לאחר שקיבל דוקטורט מאוניברסיטת אמסטרדם. הוא השלים פוסט-דוקטורט אצל פרופ' דונלד מייכנבאום בקנדה. במהלך הקריירה שלו, שימש כראש המגמה לפסיכולוגיה חינוכית וקלינית של הילד באוניברסיטה העברית בירושלים וכיו"ר האגודה הישראלית לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי. כיום, ד"ר מאיירס מטפל ומדריך בקליניקה פרטית בירושלים, ומשלב בעבודתו גישות טיפוליות שונות, כולל טיפול דינמי-חווייתי (EDT) וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT).

יורם ראובני

פסיכותרפיסט ומנהל מרכז אתרוג לסביבה רגשית בריאה בחדרה. הוא בעל תואר ראשון בפסיכולוגיה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה מאוניברסיטת בן-גוריון, ותואר שני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. בוגר תוכניות ללימודי פסיכותרפיה פסיכודינמית, פסיכותרפיה קוגניטיבית-התנהגותית והנחיית קבוצות. בעל הכשרה בטיפול דינמי-חווייתי (EDT) מהאגודה הבינלאומית IEDTA, ומתמחה בטיפול במתבגרים, מבוגרים, ייעוץ זוגי והדרכת הורים.