טיפול דינאמי חווייתי (EDT) וטיפול דינאמי חווייתי מואץ (AEDP)

בליבה של EDT ו-AEDP טמונה האמונה שהחוויות הרגשיות שלנו, הן בעבר והן בהווה, משפיעות באופן משמעותי על רווחתנו הנפשית. טיפולים אלו פועלים על פי העיקרון כי ריפוי יכול להתרחש באמצעות חקר וביטוי של רגשות בסביבה טיפולית בטוחה ותומכת.

יורם ראובני
מאת: יורם ראובני פסיכותרפיסט, מנהל מרכז אתרוג

כמטפל ותיק, נדהמתי לגלות כי קיימת שיטת טיפול לא מוכרת אך מאוד יעילה ופשוטה: טיפול דינאמי חוויתי, והנגזרת שלו, טיפול דינמי חוויתי מואץ. השיטה מובילה לשינוי מהיר בחייהם של אנשים שמתמודדים עם סימפטומים פסיכולוגיים וגופניים משמעותיים.

במאמר זה אסקור את עקרונות הטיפול הדינמי החוויתי, ואשפוך אור על יעילותו, יישומו והדרך לבחור את המטפל הנכון. בין אם אתה מחפש ריפוי לעצמך או לאדם אהוב, אני מקווה שמידע זה יעורר אותך לבחור בדרך חיים בריאה ומאושרת יותר.

קצת רקע: מה זה EDT, ISTDP ו- AEDP

פסיכותרפיה דינמית חווייתית (EDT: Experiential Dynamic Therapy) היא שם כולל לשיטת הטיפול אשר פותחה במקור על ידי חביב דבאנלו (Habib Davanloo), פסיכיאטר ופסיכואנליטיקאי קנדי, ודיוויד מלאן (David Malan), פסיכולוג משפיע שחקר ופיתח את מודל הטיפול הדינאמי קצר-המועד.

השיטה המקורית כונתה (Intensive Short Term Dynamic Therapy) ISTDP. דבנאלו, רופא ופסיכואנליטיקאי, חיפש ליעל ולהשביח את הטיפול הפסיכואנליטי הקלאסי. בשנות ה-70 של המאה הקודמת הוא צפה במאות שעות טיפול שערך במרפאה וזיקק את ההתערבויות היעילות להתקדמות נפשית. התוצאה הייתה טיפול יעיל ויוצא דופן: ISTDP.

גישה טיפולית זו ידועה בחקר האינטנסיבי והממוקד שלה של רגשות ותהליכים לא מודעים, בטווח זמן קצר יחסית. ISTDP שם דגש חזק על חשיפה והתייחסות לקונפליקטים רגשיים והגנות שורשיות עמוקות כדי לקדם ריפוי רגשי וצמיחה אישית.

ISTDP של דבאנלו ומאלאן השפיעה רבות על פסיכולוגית אמריקאית בשם דיאנה פושה, אשר פיתחה טיפול דינאמי חווייתי-מואץ – AEDP Accelerated Experiential Dynamic Psychotherapy – הוא אבולוציה של ISTDP ומתבסס על עקרונות דומים. הטיפול פותח על ידה והוא שם דגש על עבודה עם הכוחות של המטופל, היכולת שלו להחלים ויצירת סביבה טיפולית חומלת שמטרתה ליצור חוויה מתקנת בנפש המטופל.

עקרונות יסוד של הטיפול: משולש הקונפליקט

עקרונות היסוד של טיפול EDT וטיפול AEDP מתבססים על "משולש הקונפליקט", כפי שהציג אותו דיוויד מלאן (Malan, 1963). משולש הקונפליקט מתעמק ביחסים המורכבים שבין רגשות ודחפים, חרדות והגנות, ושופך אור על האופן שבו אלמנטים אלה משפיעים על החוויות הרגשיות של האדם ועל הרווחה הנפשית שלו.

  1. רגשות: רגשות הם לב ליבה של מסגרת זו. הם מייצגים את הרגשות שעולים בתגובה למצבים או טריגרים שונים. חוויה רגשית מלאה כוללת על פי רוב: (א) מחשבה (ב) חוויה גופנית ו-(ג) דחף/הנעה לפעולה.
  2. חרדות: חרדות מתייחסות לפחדים ולדאגות המתעוררות כאשר האדם פוגש ומתעמת עם רגשות ודחפים מנוגדים. חרדות יכולות להיות משתקות ולחסום ביטוי ועיבוד רגשיים.
  3. הגנות: מנגנוני ההגנה שאנשים משתמשים בהם כדי להגן על עצמם מפני רגשות ודחפים סותרים. הגנות אלו יכולות ללבוש צורות שונות, כגון הכחשה, דיכוי או הימנעות.

קצת עליי: יורם ראובני

פסיכותרפיסט לאחר לימודי תואר ראשון בפסיכולוגיה, תואר שני בעבודה סוציאלית. סיימתי בית ספר לפסיכותרפיה פסיכו-דינאמית וקוגניטיבית התנהגותית.

בשנים האחרונות, לאור תוצאות בקליניקה ובמחקרים, מטפל ומדריך בטיפול דינאמי חווייתי.

מה קורה כאשר לא מתאפשרת חוויה רגשית מלאה?

מטופלים רבים מגיעים לטיפול כאשר החוויה הרגשית שלהם, הכוללת רגשות ודחפים בקונפליקט, לא מגיעה לסף המודעות שלהם ומעוררת חרדה לא מודעת. במצב כזה, על פי הנחת משולש הקונפליקט, תתעורר חרדה ומנגנוני הגנה יכנסו לפעולה ויטשטשו לגמרי את הרגש והחרדה כדי להשקיט את המערכת. ההגנות והחרדה ייצרו את הסימפטומים מהם סובל האדם ואשר בעתים פונה לטיפול.

למשל, אדם שלמד לאורך חייו שאסור לו לכעוס כי זה גורר עונש מצד הסביבה, מכחיש את הכעס שלו ונמנע מלהיכנס לקונפליקטים/עימותים בקשרים בחייו. אותו אדם לא מודע לחוויה הרגשית שלו (הכעס) ולא לחרדה המתעוררת בעקבותיו כי הוא פיתח הגנות ממסכות של הימנעות והכחשה.

המחיר של זה הוא שהוא לא נוכח באופן מלא בחוויה הרגשית שלו בקשרים בחייו וזה מייצר תסכול וקשרים שטחיים ולא מספקים ביותר. במקרה כזה, האדם מסתובב בעולם בתחושה שהוא חצוי, לא שלם. במקרים קיצוניים הוא אפילו ירגיש מזויף עם עצמו ועם סביבתו.

מה עושה את השינוי?

לעומת טיפולים דינאמיים קלאסיים, היוצאים מתוך נקודת הנחה שרכישת תובנה לקונפליקטים ורגשות שהיו בתחילה לא מודעים, הוא הגורם שמוביל לשינוי נפשי, הגורם שמחולל שינוי נפשי בטיפול דינאמי חוויתי, הוא היכולת של המטופל להיות במגע חי עם החוויה הרגשית שלו בנוכחות המטפל ובנוכחות אנשים אחרים בחייו. על כן, המטרה של הטיפול היא להפוך את משולש הקונפליקט למודע ונגיש יותר עבור המטופל.

איך זה עובד?

כדי לפתח את היכולת הזו, אני שואף ליצור מרחב בטוח עבור המטופל ולשקף לו בכל רגע בטיפול רגשות שהוא חווה, חרדה שעולה ומנגנוני הגנה שהוא משתמש בהם כדי להתמודד אתם. בעצם כך אני עוזר לו להתוודע לאותו משולש קונפליקט ומעודד אותו לחוות את הקונפליקט הרגשי מול עצמו ומולי ב'כאן והעכשיו', תוך ניטור וויסות של רמת החרדה.

מדובר בעצם בהגדלה של המרחב החווייתי של המטופל ובבניית היכולת שלו לחוות חוויה רגשית, גם אם היא חיובית אך גם אם מכאיבה, מבלי להתפרק מזה. מכאן מגיע גם שמה של הגישה.

כאשר המטופל מגיע למצב שהוא יכול לחוות את עצמו באופן מלא ומודע יותר, זה מאפשר לו להתנהל בעולם עם יותר חופש ושליטה ואפילו ליהנות מהרגשות שהוא מרגיש.

הגברת המודעות להגנות כדרך המלך אל הלא-מודע

ההגנות הן סוג של מנגנון התמודדות שעוזר להימנע ממפגש עם רגשות אמיתיים. הן בשימוש גם בחיים היומיומיים וגם בסיטואציה הטיפולית, בייחוד כאשר עולה רגש לא נעים שקשה להכלה.

מטופלים נוקטים באסטרטגיות נקודתיות כדרך להימנע ממגע ישיר עם הרגשות האמיתיים שלהם, למשל על-ידי שינוי נושא, דיבור עקיף וכו'. ההגנות הללו מתבטאות לא רק בתקשורת המילולית של המטופל אלא גם בשפת הגוף, בהבעות הפנים ובטון הדיבור שלו.

כדי לטפל ביעילות בהגנות אלו ולפתוח תכנים לא מודעים, אני נוטה לעמת את המטופל באופן אמפטי עם תגובות הגנתיות מילוליות ולא מילוליות כאחד. תהליך טרנספורמטיבי זה, המכונה על פי דבנלו "התרת הלא מודע" (Davanloo, 1989), מאפשר למטופל גישה לרגשות ודחפים עמוקים במהלך הפגישות הטיפוליות.

ויסות חרדה ותפקיד הגוף בטיפול

במהלך החקירה הרגשית הזו סביר שתתעורר חרדה שיש רצון להפוך אותה למודעת ולהגביר את היכולת לשאת אותה. במהלך הטיפול אני כל הזמן ער למצבו הרגשי של המטופל ומנסה לברר את האופן שבו הגוף שלו מגיב לחרדה. דרך כך, לאורך זמן הוא רוכש מודעות גבוהה יותר לחרדה שלו, לביטוי שלה ולמה שמפעיל אותה, ולומד בהדרגה לשאת אותה.

יש 3 רמות של ביטויי חרדה גופניים:

ברמה הבריאה: כאשר החרדה היא בשרירים הרצוניים של הגוף: ידיים, צוואר, רגליים, כתפיים- מדובר ברמת חרדה נמוכה שמאפשרת את המשך החקירה הרגשית.

ברמה בינונית: החרדה תורגש בשרירים לא רצוניים שאין עליהם שליטה- למשל כאבי בטן ומיגרנה- בתגובה לחקירה רגשית. זהו סימן שדרושה יותר הדרגתיות בחקירה רגשית ויותר צורך בוויסות רגשי.

ברמה נמוכה: החרדה מביאה לחוסר יכולת לחשוב, חוסר ריכוז, בלבול, טשטוש ראיה. במצב כזה החקירה הרגשית פחות אקטיבית ואני שם דגש על ויסות,  בין היתר דרך הסבר למטופל את התגובה הפיזית לחרדה ואת הסיבות להופעתה. זה בעצם עוזר למטופל להבין מה קורה לו ונותן לו פשר לתגובה שלו.

כאשר בוחנים טיפול דינמי חוויתי, חיוני לבחור מטפל מוסמך בעל ניסיון בגישה זו. חפשו אנשי מקצוע המחזיקים בהסמכות ורישיונות רלוונטיים וסיימו הכשרה מיוחדת לטיפול AEDP או טיפול EDT. יתר על כן, שקלו את הרקע, הניסיון ותחומי ההתמחות של המטפל, שכן גורמים אלו ישפיעו על איכות הטיפול שלכם.

למי מתאים טיפול בגישה?

EDT היא גישה טיפולית רבת עוצמה לטיפול בקונפליקטים רגשיים בלתי פתורים, פיתוח מודעות עצמית, ובסופו של דבר, לחוות צמיחה ושינוי במגוון של מצבים.

  • הפרעות אישיות – הפרעת אישיות היא לא מילה גסה. יעילות השיטה בולטת במיוחד בהפרעות אישיות (נרקיסיסטית/בורדרליין/תלותית) מעצם היותה גישה שחותרת לשינוי אישיותי. היכולת לעשות שינוי במטופלים עם הפרעת אישיות קשור ביכולת להרגיש אותם ולשקף להם פעם אחר פעם את הדפוסים האישיותיים שמעכבים אותו.
  • חרדות ודיכאון – הרבה פעמים מתחת לדיכאון קיימת ביקורת עצמית מאוד חזקה שעובדת כסוג של הענשה עצמית – הגנה שמתחתיה מסתתר קונפליקט רגשי. העבודה הטיפולית עם מטופלים כאלו כוללת שיקוף של הביקורת העצמית כהגנה ואז מתאפשר מגע הדרגתי עם הקונפליקט שמתחת, שהרבה פעמים כולל כעס על דמות אהובה. במקרים של חרדה, האדם הופך לחסר אונים ובכך מגן על דמות משמעותית בחייו שהוא לא רוצה לפגוע בה.
  • אובססיות, קומפולסיות והתמכרויות – ברגע שיש קונפליקט שהגוף/הנפש לא יכולים להתמודד אתו אז האובססיה היא פתרון הגנתי שעוזר לאדם להתעסק במשהו אחר ולחלץ אותו מחוויה לא אפשרית. במהלך הטיפול מתפתחת יכולת לחוות באופן פעיל את הקונפליקט שעומד בבסיס האובססיות, הקומפולסיות וההתמכרויות, אין בהם יותר צורך, לכן נוצרת החלמה.

מחקרים לגבי יעילות של טיפול דינאמי חווייתי

היעילות של EDT נתמכת היטב על ידי גוף מחקר שהולך וגדל. לטיפול שורשים בתיאוריות הפסיכודינמיות וההתקשרות, המשפיעות על תחום הפסיכולוגיה במשך עשרות שנים.

כמו כן, חוקרים בולטים כמו דיאנה פושה ובית הספר לרפואה של הרווארד ערכו מחקרים המציגים את התוצאות החיוביות ואת הפוטנציאל הטרנספורמטיבי של שניהם.

למשל, מחקר מטה-אנליזה משנת 2012 שבדק את ההשפעה של טיפול דינאמי חווייתי-מואץ בהתבסס על 21 מחקרים שפורסמו במהלך 20 השנים האחרונות, מצא השפעה חיובית ומובהקת של הטיפול על מצבם הנפשי של מתמודדים עם הפרעות מצב-רוח, חרדות, הפרעות אישיות והפרעות סומטיות (2012 ,Abbass, Town & Driessen).

לסיכום, טיפול דינמי חוויתי (EDT) וטיפול דינמי חוויתי מואץ (AEDP) הן גישות טיפוליות שהוכחו כיעילות ביצירת שינוי נפשי דרך הגברת הנוכחות לחוויה הרגשית. אם את/ה או מישהו שאכפת לך ממנו מתמודדים עם קשיים רגשיים, אני ממליץ לך לשקול טיפול דינמי חוויתי. היכולת לרפא ולצמוח נמצאת בהישג ידך, ולקחת את הצעד הראשון לקראת מציאת המטפל הנכון יכולה להיות החלטה משנה חיים. אני וצוות המטפלים של מכון "אתרוג" כאן כדי לתמוך בך בכל צעד.

*ביצירת מאמר זה, שאבתי ממקורות מוסמכים כגון מחקרים, פרסומים אקדמיים ומשנתם של מטפלים בעלי שם בתחום הטיפול הדינמי החוויתי. אני מקווה שהמדריך המקיף הזה ישמש משאב רב ערך לכל מי שמבקש להבין ולחקור את הגישות הטיפוליות הללו. 

מקורות

– Abbass, A., Town, J., & Driessen, E. (2012). Intensive short-term dynamic psychotherapy: a systematic review and meta-analysis of outcome research. Harvard review of psychiatry, 20(2), 97-1.
– Davanloo, H. (1989). Central dynamic sequence in the unlocking of the unconscious and comprehensive trial therapy. Part I. Major unlocking. International Journal of Short Term Psychotherapy, 4(1), 1-33.‏
– Malan, D. H. (1963). A Study of Brief Psychotherapy. London: Routledge, 2001.

עודכן בתאריך: 26 בספטמבר 2024

דילוג לתוכן