שמי דנה קוג'מן בן-ורון ואני מטפלת בשילוב אמנויות. עבודתי הייחודית משלבת ידע וניסיון רחבים בטיפול בילדים, השלובים בראייה כוללת של טיפול דינאמי חווייתי.
במרכז אתרוג בחדרה אנו דוגלים בגישה של טיפול דינמי קצר-מועד וטיפול דינמי חווייתי (ISTDP/AEDP/EDT). זהו טיפול הממוקד בסימפטומים ומסייע למטופל לרכוש כלים על מנת לבטא את עצמו באופן חופשי ומודע יותר לעולמו הפנימי (רגשותיו ומחשבותיו), וזאת על מנת לשפר את תפקודו במסגרות השונות כמו גם את חווייתו הפנימית.
העבודה עם הורים היא חלק בלתי נפרד מעבודה טיפולית עם ילדים. בקליניקה אני פתוחה לשמוע את צרכי הילד וההורה במקביל. בעידן בו אנו חיים, יש נטייה להדגיש ביתר שאת את צרכי הילד ולהזניח את צרכי ההורה. אולם בקליניקה אנו נזכרים מחדש בצרכים פיסיים ורגשיים של ההורים והילד כאחד, ולמדים בדרכים שונות כיצד יכולים צרכים אלו לדור בכפיפה אחת עם צרכי האחר, במקום לבטל את צרכי האחר או להתבטל מולם.
סיפור מקרה: טיפול בהתפרצויות זעם
גליה (שם בדוי) בת השבע, בת להורים גרושים, אובחנה לא מזמן עם לקות קשב וריכוז, והגיעה אליי לטיפול רגשי לפני חודשים ספורים. גליה סבלה מהתפרצויות זעם והתקשתה מאוד לבטא את רגשותיה במצבי מצוקה.
ההורים דיווחו על תופעות של הימנעות והסתגרות לצד התפרצויות בכי בלתי נשלטות הגובות מחיר מהם ומבני הבית האחרים. בבית הספר היתה לגליה נטייה להיקלע לקונפליקטים מיותרים, וכן היא ביטאה קושי בהבנה של סיטואציות חברתיות הן בבית והן בקרב קבוצת השווים.
בקליניקה גליה לא מיהרה להיפתח, ניכר היה שהיא בוררת מילים. אולם כאשר נפתח בפניה המרחב המשחקי בחדר, התברר שזהו ערוץ תקשורת מצוין עבורה. דרך המשחק יכולנו לתת ביטוי לצורך של גליה להצליח, לקושי שלה לוותר, וכן לחקור את יחסה האמביוולנטי לכל מה שקשור לחוקים וכללים במשחק. בהמשך הסכימה גליה לפתוח בפניי את עולמה הפנימי דרך סיפורים שהמציאה. הדמויות בסיפורים היו עבורי גשר להתרחשויות בתוכה, יכולנו להתייחס להתנהגות נאותה או בלתי נאותה, וכל זאת כאשר אנו כלל לא מדברות עליה אלא על דמות בסיפור. עבודה זו אפשרה לגליה לעבוד ללא חומות של הגנה.
לאחר כחודשיים של עבודה, אמה של גליה דיווחה כי חלה רגיעה בהתנהגותה בבית. כאשר שוחחתי עם גליה על חווייתה, יכולנו אט-אט להתייחס לחוויה שלה את עצמה בעת התפרצות, לעומת חוויה של רגיעה. התחלנו לשים לב מה קורה לה בגוף ולתת מקום לתחושות השונות שעולות בה במהלך השיח הטיפולי. כך יכולנו "לסמן" עבור גליה איזורי נפש מעוררי חרדה, לצד אסטרטגיות לויסות רגשי.
הקשר הטיפולי: להתקדם ביחד אל תוך עולמו הפנימי של הילד
ילדים מטבעם מדברים את רגשותיהם דרך התנהגות ולא דרך מילים.
כשהרגשות מציפים אותם, בפרט אם אלו רגשות קשים, אזי הם נוטים להשליך את רגשותיהם אל סביבתם. בקליניקה נייצר ברגישות מרחב בטוח לרגשות אלה. הקשר הטיפולי יירקם בהדרגה מתוך הקשבה לצרכי הילד, ומתוך בדיקה חוזרת ונשנית של הסימפטומים שעמם הגיע לטיפול. קשר זה, גם בטיפול הדינמי החוויתי קצר-המועד, יהווה בסיס לשינוי שלא יאחר לבוא.
הנמר שמתחת למיטה/ נורית זרחי
כשקורה לי דבר רע,
למשל, מכה או דקירה,
אז אמא אומרת:
"ומה,
וחיילים לא נפצעים במלחמה?!"
וכשאני מתעוררת באמצע הלילה,
כי תחת המיטה יש לי נמר,
אז אבא אומר:
"ובג'ונגל לא מפחיד יותר?!"
(…)
ואני יודעת שזה נכון
מה שאמא אומרת, מה שאבא אומר;
אבל איך זה יכול לעזור,
כשמתחת למיטה
יש לי נמר.
בחדר הטיפול נפנה מקום ל"נמר שמתחת למיטה".
נוכל לפגוש אותו בדרכים שונות, בהתאם ליכולותיו של הילד המטופל, וכן נקפיד להטות אליו קשב באופן אותנטי ולא שיפוטי.