טיפול רגשי בילדים EDT בשילוב אמנויות – הצצה לטיפול

שמי דנה קוג'מן בן-ורון ואני מטפלת בשילוב אמנויות. עבודתי הייחודית משלבת ידע וניסיון רחבים בטיפול בילדים, השלובים בראייה כוללת של טיפול דינאמי חווייתי.

במרכז אתרוג בחדרה אנו דוגלים בגישה של טיפול דינמי קצר-מועד וטיפול דינמי חווייתי (ISTDP/AEDP/EDT). זהו טיפול הממוקד בסימפטומים ומסייע למטופל לרכוש כלים על מנת לבטא את עצמו באופן חופשי ומודע יותר לעולמו הפנימי (רגשותיו ומחשבותיו), וזאת על מנת לשפר את תפקודו במסגרות השונות כמו גם את חווייתו הפנימית.

העבודה עם הורים היא חלק בלתי נפרד מעבודה טיפולית עם ילדים. בקליניקה אני פתוחה לשמוע את צרכי הילד וההורה במקביל. בעידן בו אנו חיים, יש נטייה להדגיש ביתר שאת את צרכי הילד ולהזניח את צרכי ההורה. אולם בקליניקה אנו נזכרים מחדש בצרכים פיסיים ורגשיים של ההורים והילד כאחד, ולמדים בדרכים שונות כיצד יכולים צרכים אלו לדור בכפיפה אחת עם צרכי האחר, במקום לבטל את צרכי האחר או להתבטל מולם.

סיפור מקרה: טיפול בהתפרצויות זעם

גליה (שם בדוי) בת השבע, בת להורים גרושים, אובחנה לא מזמן עם לקות קשב וריכוז, והגיעה אליי לטיפול רגשי לפני חודשים ספורים. גליה סבלה מהתפרצויות זעם והתקשתה מאוד לבטא את רגשותיה במצבי מצוקה.

ההורים דיווחו על תופעות של הימנעות והסתגרות לצד התפרצויות בכי בלתי נשלטות הגובות מחיר מהם ומבני הבית האחרים. בבית הספר היתה לגליה נטייה להיקלע לקונפליקטים מיותרים, וכן היא ביטאה קושי בהבנה של סיטואציות חברתיות הן בבית והן בקרב קבוצת השווים.

בקליניקה גליה לא מיהרה להיפתח, ניכר היה שהיא בוררת מילים. אולם כאשר נפתח בפניה המרחב המשחקי בחדר, התברר שזהו ערוץ תקשורת מצוין עבורה. דרך המשחק יכולנו לתת ביטוי לצורך של גליה להצליח, לקושי שלה לוותר, וכן לחקור את יחסה האמביוולנטי לכל מה שקשור לחוקים וכללים במשחק.  בהמשך הסכימה גליה לפתוח בפניי את עולמה הפנימי דרך סיפורים שהמציאה. הדמויות בסיפורים היו עבורי גשר להתרחשויות בתוכה, יכולנו להתייחס להתנהגות נאותה או בלתי נאותה, וכל זאת כאשר אנו כלל לא מדברות עליה אלא על דמות בסיפור. עבודה זו אפשרה לגליה לעבוד ללא חומות של הגנה.

לאחר כחודשיים של עבודה, אמה של גליה דיווחה כי חלה רגיעה בהתנהגותה בבית. כאשר שוחחתי עם גליה על חווייתה, יכולנו אט-אט להתייחס לחוויה שלה את עצמה בעת התפרצות, לעומת חוויה של רגיעה. התחלנו לשים לב מה קורה לה בגוף ולתת מקום לתחושות השונות שעולות בה במהלך השיח הטיפולי. כך יכולנו "לסמן" עבור גליה איזורי נפש מעוררי חרדה, לצד אסטרטגיות לויסות רגשי.

הקשר הטיפולי: להתקדם ביחד אל תוך עולמו הפנימי של הילד

ילדים מטבעם מדברים את רגשותיהם דרך התנהגות ולא דרך מילים.
כשהרגשות מציפים אותם,  בפרט אם אלו רגשות קשים, אזי הם נוטים להשליך את רגשותיהם אל סביבתם. בקליניקה נייצר ברגישות מרחב בטוח לרגשות אלה. הקשר הטיפולי יירקם בהדרגה מתוך הקשבה לצרכי הילד, ומתוך בדיקה חוזרת ונשנית של הסימפטומים שעמם הגיע לטיפול. קשר זה, גם בטיפול הדינמי החוויתי קצר-המועד, יהווה בסיס לשינוי שלא יאחר לבוא.

הנמר שמתחת למיטה/ נורית זרחי

כשקורה לי דבר רע,
למשל, מכה או דקירה,
אז אמא אומרת:
"ומה,
וחיילים לא נפצעים במלחמה?!"

וכשאני מתעוררת באמצע הלילה,
כי תחת המיטה יש לי נמר,
אז אבא אומר:
"ובג'ונגל לא מפחיד יותר?!"

(…)

ואני יודעת שזה נכון
מה שאמא אומרת, מה שאבא אומר;
אבל איך זה יכול לעזור,
כשמתחת למיטה
יש לי נמר.

בחדר הטיפול נפנה מקום ל"נמר שמתחת למיטה".
נוכל לפגוש אותו בדרכים שונות, בהתאם ליכולותיו של הילד המטופל, וכן נקפיד להטות אליו קשב באופן אותנטי ולא שיפוטי.

אני מוצאת כי ילדים שמחים לחלוק את מחשבותיהם ואף את רגשותיהם. גם כאשר מחשבות אלו מעלות בהם תחושות מורכבות ואף סותרות, מטרת הטיפול הינה התקדמות משותפת אל עבר הבנה של עולמם הפנימי, ובעקבותיה שיפור ביכולתם של ילדים לווסת את רגשותיהם ומחשבותיהם.

הדרכת הורים במקביל לטיפול הרגשי בילד: יצירת רצף בין השיח הטיפולי לשגרת היום-יום

עבודתי הטיפולית עם ילדים כרוכה בראש ובראשונה במפגש אותנטי עם הוריהם, שמטרתו הבנה של ההיסטוריה ההתפתחותית של הילד.
במפגש זה מתחדדים הסימפטומים שבגינם פנו ההורים לטיפול, וכך מתגבשות מטרות הממוקדות בסימפטומים אלו.

עבודה זו עם ההורים נמשכת גם לאחר המפגש עם הילד, כהדרכת הורים בתדירות של אחת לחודש, וכך מתאפשרת תפיסה אינטגרטיבית של הילד בסביבתו הטבעית, וכן יצירת רצף בין השיח הטיפולי לשגרת היום-יום.

קשיים המופיעים בבית או במסגרת החינוכית מדוברים בחדר הטיפול. גם עם ילדים צעירים מאוד.
במסגרת פגישות ההדרכה עם ההורים אני מבקשת לפתוח עבורם את ערוצי התקשורת עם ילדיהם, בתוך חדר הטיפול ומחוצה לו. סימפטומים כמו בכי מתמשך והתפרצויות זעם ניתנים לשיח, הכלה ועיבוד בתוך חדר הטיפול.
סימפטומים אלה זוכים להתבוננות מחודשת ומקבלים משמעות חדשה שמאפשרת ריפוי והתחדשות בתוך הקשר הורה-ילד, עד לשלב בו הילד יכול לוותר עליהם ולמצוא את הדרך להתבטא בדרכים חלופיות.

טיפול רגשי בילד בנוכחות ההורים

לעיתים הורים בוחרים בשלבים הראשונים להצטרף למפגש הטיפולי עם הילד כדי לאפשר לו חוויה של סביבה בטוחה. נוכחות ההורה בחדר הטיפול מתקיימת, תוך הקשבה והתכווננות, כל עוד היא מקדמת את התקשורת בקשר הורה-ילד ומאפשרת אינטגרציה בין ההתנהלות היום-יומית לתכנים העולים בחדר הטיפול.

שילוב גישות טיפוליות בהתאמה לצרכי הילד: טיפול דינמי ממוקד בשילוב טיפול באמנויות

בפגישותיי הטיפוליות עם ילדים, נוסף לשיח פסיכותרפויטי המותאם לצרכיהם, אני מציעה מגוון פעילויות כגון:

• משחק
• יצירה
• שימוש בסיפורים (ביבליותרפיה)
• שימוש בקלפים טיפוליים, לצרכי הערכה והתערבות למטרות טיפוליות.

פעילויות אלו משמשות מרחב השלכתי המאפשר לילד להתבטא תוך הפחתת הגנות, וחיבור למשאבי היצירה שלו.

עבודה טיפולית מסוג זה נעשית תוך בדיקה חוזרת ונשנית של הצרכים ההתפתחותיים של הילד וההורה, כאמור, מתוך גישת הטיפול הדינמי הממוקד.

השילוב בין הטיפול באמנויות עם גישת הטיפול הדינמי הממוקד הינו שילוב ייחודי הכרוך בהתאמה ספציפית עבור כל ילד בהתאם ליכולותיו. בצד הכלה ועידוד החוזקות, הוא מאפשר לכוון את הילד בזמן יחסית קצר אל עבר פיתוח יכולות רגשיות חדשות ואינטגרציה נפשית רבה יותר.