טיפול בדיכאון

"אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים" כותב דוקטור סוס, בספר הילדים שלו. ספר בו הוא מזמין את הקוראים הצעירים (והמבוגרים) שלו להעיז לצאת ולהתמודד עם אתגרי החיים. רגעי הבדידות והפחד גם הם לדידו שלב בתוך מסע שבסופו תגמול של מפגש עם מקומות נפלאים.

כשמדברים על דיכאון סימן שאלה גדול מרחף על המקומות הנפלאים הללו שדוקטור סוס מזכיר בספרו.

כדי להבין מהו דיכאון וכיצד מטפלים בדיכאון עלינו להבין שאנו מטעינים את עולמינו במשמעות ולמה דומה הדבר?

הדבר דומה לבעל חנות (או אולי קניון גדול יותר רלוונטי בימינו) שעל מדפיו פזורים אינספור מוצרים וכל מוצר מתומחר במחיר אחר. יש מחיר לחברות ויש מחיר לקשר ומחיר לאהבה ומחיר לשמחה ומחיר לעבודה וכו'. בעל החנות מכניס מידי יום מוצרים חדשים לחנות, מוריד ומעלה מחירים.

אבל מה הייתם אומרים על בעל חנות שמוצרים רבים בחנות שלו מתומחרים במחירי ריצפה. מחירי הפסד ממש. מה הייתם אומרים על בעל בית שכל מוצריו חסרי ערך? הייתם אומרים וודאי שבעל הבית השתגע!!!!

מה הקשר בין דוקטור סוס לחנות ולפשיטת רגל ולדיכאון אתם וודאי שואלים.

הקשר הוא דוקטור סוס שמנסה לשכנע אותנו להטעין את עצמינו באמונות ובדעות חיוביות כלפי יציאה לפעולה ועשייה. תעזו הוא אומר לנו. תעזו. אל תיכנעו לפחד. אם תעזו הדברים להם תחשפו בדרך יהיו מתגמלים עבורכם.

לסובלים מדיכאון, הדרך ונופיה רחוקה מלהיות נפלאה, הדרך ונופיה צבועים בגוונים אפורים. בחנות שלהם כל החפצים נראים אותו הדבר, אפורים וחסרי ערך. לרוב הם ייטו לרוקן את הערך החיובי מאירועים וממצבים ויטעינו אותם בערך שלילי . למשל מטופל שחיפש ומצא עבודה, מספר כמה קשה לו לקום בבוקר וכמה העבודה שואבת ממנו כוחות, אך ישמיט מהסיפור כמה חיפש רק לא מזמן להגדיל את ההכנסות שלו.

המונח “דיכאון” עלול להטעות בגלל השימוש היומיומי במילה דיכאון לתיאור תחושת דכדוך זמנית שיש לאנשים רבים לעיתים קרובות ואינה מבטאת בהכרח בעיה קלינית. החוויה הפנימית של אדם הסובל מדיכאון היא חוויה מתמשכת של כהות רגשית, או ריקנות ולעתים חוסר תחושה כלל.

האדם הדיכאוני מאבד את יכולתו ליהנות מכל הסובב אותו. הוא מאבד את החשק…

פרויד מייחס את התשוקה לליבידו (ליבידו היא האנרגיה הנפשית העומדת בבסיס האינסטנקים המיניים) המייצגת את יצר החיים.. בתורות המזרח אותה אנרגיה נקראת אנרגיית הצ'י והיא הבסיס לבריאותנו הפיזית והנפשית. מה שמטעין את הערך לחיינו היא התשוקה ו/או הרצון שלנו בדברים. בהיעדר תשוקות, אין לנו מוטיבציה לקבל החלטות ולו לפעולות הפשוטות ביותר. הכל נראה אותו דבר. משהו ברצון, בתשוקה, בחשק משתבש.

"…כל מיני אורות ביצה מתעתעים של כיסופים וערגה שייטו באמי רוב ימי חייה ופיתו אותה עד שהתפתתה והתאבדה …בשבועות ובחודשים שאחרי מות אמי לא חשבתי אף לרגע על הסבל שלה. אטמתי את עצמי לשוועה הלא נשמעת שנותרה אחריה ואולי ריחפה כל הימים בין חדרי הדירה…" (עמוס עוז, סיפור על אהבה וחושך. עמ' 245).

כל אחד מאתנו חש עצוב מעת לעת, לפעמים תגובת העצב טבעית ובאה אחרי אירוע קשה כמו מוות של אדם אהוב או פיטורים, אבל דיכאון מופיע כאשר תחושת העצב עמוקה ומלווה בתחושת ייאוש הנמשכת זמן ממושך ומפריעה לשיגרת החיים. אנשים מדוכאים חשים חסרי אונים וחסרי תקווה ולעתים מאשימים את עצמם במצב. החיים נחווים על ידם כחסרי טעם, חד גוניים וקודרים. דיכאון היא הפרעה ייחודית שנעה בטווח שבין הפרעה קלה וקצרה לבין הפרעה ממושכת וחמורה, הפוגעת באיכות חיים, בתפקוד ואף עלולה אפילו לסכן חיים.

סוגי דיכאון

דיכאון חמור

דיכאון מאג'ורי (נקרא גם דיכאון קליני) מוגדר על פי ה DSM (המדריך האבחון של האיגוד הפסיכיאטרי האמריקני) כנמשך לפחות שבועיים ובאים בו לידי ביטוי לפחות חמישה מהתסמינים הבאים: מצב רוח מדוכא רוב שעות היום כמעט מדי יום, חוסר עניין והנאה מכל פעילות, ירידה או התגברות התיאבון, חוסר או עודף שינה, איטיות בתנועה, עייפות וחוסר אנרגיה, ירידה בהערכה העצמית או רגשי אשם, קשיים בריכוז ובחשיבה ומחשבות אובדניות או ניסיונות אובדניים.

דיכאון "קל"

דיסתימיה הינה דיכאון שעוצמתו נמוכה יותר משל הדיכאון החמור, אך היא מתמשכת על פני תקופות ארוכות יותר ומוגדרת על ידי ה DSM כמצב בו מצב הרוח מדוכא במשך רב הזמן לתקופה ארוכה (של שנתיים לפחות), אך בשום שלב לא מגיע לרמה שניתן לאבחן אפיזודה של דיכאון מג'ורי. מצב הרוח המדוכא מלווה בלפחות שני סימפטומים נוספים: ירידה בתיאבון או תיאבון מופרז, אינסומניה (ירידה בשינה) או בשינה מרובה, ירידה באנרגיה או תחושת תשישות, ערך עצמי נמוך ודימוי עצמי פגוע, יכולת ריכוז נמוכה וחוסר יכולת לקבל החלטות, ותחושת חוסר אונים.

הפרעת דיכאון לא מוגדרת (Not Otherwise Specified-NOS) – תחושות דיכאוניות בולטות יחד עם ירידה בעניין ובהנאה, פגיעה בתפקוד החברתי, תעסוקתי ו/או בין אישי אך אינה עונה על כל הקריטריונים של הדיכאון המאג'ורי.

אף כי השניים האחרונות מוגדרות כקלות, הן פוגעות בתפקוד ובאיכות חייו של הסובל מהן.

דיכאון אחרי לידה

טווח של מצבים רגשיים העשויים להתפתח בימים ובחודשים שאחרי לידה כשבמקרים הקשים מובילה לפגיעה קשה בתפקוד של האישה כאם ובכלל.

אפיזודה דיכאונית יכולה להופיע גם כחלק מהפרעה דו קוטבית ולעתים מופיע דיכאון בשילוב עם הפרעת חרדה.

אז מה עושים

איך מטפלים בדיכאון?

האם אפשר לצאת בכלל מדיכאון ואיך מתמודדים עם דיכאון??

הטיפול בדיכאון יכול להיות תרופתי, שיחתי (פסיכותרפיה/טיפול רגשי) או שילוב של שניהם. מחקרים מראים שטיפול משולב הוא המצליח ביותר.

ייעוץ פסיכיאטרי וטיפול תרופתי

ייעוץ פסיכיאטרי הוא הזדמנות לקבל חוות דעת של רופא פסיכיאטר על המצב הנפשי. הפנייה לייעוץ אינה מחייבת התחלה של טיפול תרופתי, אלא מאפשרת קבלת מידע אמין על על הבעיה והסבר על טיפול בתרופות נוגדות דיכאון המאפשרת למטופל לקבל החלטה מושכלת ומותאמת למצבו.

מתי אפשר לטפל בדיכאון ללא תרופות ומתי לא?

ניתן לשקול טיפול ללא תרופות כאשר הדיכאון אינו גורם לפגיעה משמעותית בתפקוד ו/או למצוקה נפשית אקוטית וכאשר לאדם כוחות מספקים להיעזר בטיפול נפשי (פסיכותרפיה). יחד עם זאת, סוג של טיפול אינו מתאים למצבי דיכאון קשים יותר. בהם מומלץ לשלב בין טיפול נפשי לטיפול תרופתי ולו לתקופה קצרה. שילוב של טיפול תרופתי במצבים אלו מאפשר לצמצם את נזקי הדיכאון המידיים ומסייע בגיוס כוחות ראשוניים לטיפול ולשינוי. לכן, במקרים אלו ייפנה המטפל את הפונה לטיפול, לייעוץ פסיכיאטרי.

טיפול נפשי/פסיכותרפיה

אמרנו למעלה שהאדם הוא זה שמטעין את אירועי חייו במשמעות. לכן, רוב המטפלים יתייחסו לדרך בה האדם מפרש ונותן משמעות למתחולל בתוכו וסביבו.

הטיפול הקוגניטיבי/התנהגותי (CBT) יתמקד לרוב בכאן ועכשיו ובקשר שבין המחשבות השליליות לדיכאון (זוכרים את בעל החנות שעומד לפני פשיטת רגל. המטפל ההתנהגותי ינסה להבין מה הקשר בין המחשבות של המוצרים השונים למחיר בו הוא מתמר אותם). המטפל הפסיכו-דינאמי ינסה להבין את הקשר בין הלא מודע, בין חוויות העבר, מערכות היחסים והקונפליקטים הלא מודעים שלו לדיכאון. מטפלים רבים משלבים בין גישות טיפוליות שונות.

קשר חיובי בין המטפל למטופל חשוב להצלחת הטיפול. חשוב לבחור במטפל שקשוב לכם, שאתם חשים שהוא מגלה הבנה לסבל ולחוויה שלכם.

דיכאון ודיכאון לאחר לידה – הגדרה, תסמינים ודרכי התמודדות (גיורא בלטר פסיכותרפיה):

אנשים המתמודדים עם דיכאון סובלים מפגיעה בתפקוד היומיומי. הם מתקשים לעבוד בצורה תקינה ורציפה, פעמים רבות אינם מעוניינים בחברת משפחה וחברים, חשים חסרי ערך וחסרי תקווה.

קיימים סוגים שונים של דיכאון בדרגות חומרה שונות : דיכאון לאחר לידה , דיכאון עונתי, דיכאון קל ו דיכאון קליני. דיכאון עשוי לבוא לידי ביטוי הן בתסמינים פסיכולוגיים והם בתסמינים גופניים.

מחשבותיו של אדם הסובל מדיכאון עלולות להיות קודרות ולא נעימות ולצדן תחושות כישלון, הערכה עצמית נמוכה וייאוש. מחשבות ותחושות אלו מלוות במצוקה ובירידה בתפקוד – ביחס למה שמצופה מהאדם ו\או ביחס לציפיותיו מעצמו.

תסמינים

תסמיני הדיכאון הם אינדיבידואליים ומשתנים מאדם לאדם.
יחד עם זאת, ישנם מספר מאפיינים משותפים המדווחים על ידי אנשים המתמודדים עם המצב, וייתכנו תסמינים נוספים שאינם מפורטים כאן.

• מצב רוח ירוד. רתיעה ממצבים ומפעילויות חברתיות.
• חוסר יכולת לחוש הנאה. חשק מיני ירוד.
• עיסוק כפייתי במחשבות ורגשות של חוסר ערך, אשמה וחרטה. נדודי שינה או עודף שינה.
• תחושת חוסר אונים, ייאוש ושנאה עצמית. תאבון ירוד או מוגבר.
• פגיעה בריכוז ובזיכרון. מחשבות על מוות או על התאבדות.
• תסמינים גופניים שונים כגון עייפות, אפתיה, כאבי ראש ובעיות עיכול. במקרים חמורים יתכנו מחשבות שווא ו/או הזיות (בדרך כלל הזיות שמיעה).

חשוב לציין כי דיכאון, פעמים רבות, הינו תוצאה של מספר גורמים המשתלבים יחדיו.

גורמי סיכון

• תורשה הפרעה פוסט טראומתית (PTSD) או סיבוך שלה.
• טראומות מוקדמות (התעללות, עזיבה, הזנחה) ואירועים טראומתיים במהלך החיים. זקנה או התאלמנות (בעיקר בקרב גברים)
• התדרדרות במצב הגופני. הפרעה נפשית קודמת.
• כאב כרוני בעקבות פציעה, תאונה או מחלה. תגובת הסתגלות לשינוי במעמד, במקום מגורים וכד'
• פרידות ואובדן. מחלות גופניות שונות

דיכאון שלאחר הלידה

תופעה זו הינה מקרה פרטני, ולכן ראינו חשיבות לציינה באופן מיוחד.

הימים הראשונים לאחר הלידה עשויים להיות מלווים בתחושות דכדוך ותנודות במצב הרוח.

הדבר טמון, כנראה, בשינויים הורמונאליים המתרחשים באופן טבעי לאחר הלידה, והעשויים לגרום לתחושת דכדוך שנמשכת, בדרך כלל, בין שעות ספורות לשבועיים, ומסתיימות בהחלמה ספונטנית (התחושות חולפות ואינן מצריכות טיפול מיוחד).

כאשר תחושות אלה ממשיכות מעבר לשבועיים או שהן מחריפות, עשוי להיות מאובחן דיכאון שלאחר הלידה (האבחנה נעשית על ידי איש מקצוע מיומן ושהוכשר לכך).

שיעור התופעה בקרב נשים שילדו הינו עד 10%, והיא עשויה לפרוץ עד שנה לאחר הלידה.

תסמיני דיכאון לאחר לידה

תסמינים האופייניים לדיכאון שלאחר לידה דומים לאלה המופיעים בדיכאון קליני (מג'ורי) ועשויים לכלול גם:

• בכי לעיתים קרובות.
• תחושת ריחוק מהתינוק.
  קושי בשליטה בכעסים.
• פחד לפגוע בתינוק.
  התרחקות מאנשים קרובים.
• רגשות אשם או הטלת ספק ביכולת לדאוג לתינוק.

גורמי סיכון

מצבים מסוימים יכולים להעלות את הסיכון לדיכאון:

גורמי סיכון

• מתח.
• לידה שקטה (לידת עובר מת).
  מחסור בתמיכה חברתית.
• לידה מוקדמת (לפני שבוע 37).
  קושי להרות.
• לידת תינוק עם מום או נכות.
  לידה מרובה (תאומים ויותר).
• כאשר תינוק מתאשפז
  אמהות בגיל ההתבגרות.

הערה: דיכאון שלאחר הלידה עשוי להתפתח גם בנשים עם מהלך היריון ולידה תקינים.

דרכי התמודדות

עזרה מקצועית:

• טיפול נפשי על ידי מטפל:
  טיפול בדיכאון פרטני (טיפול פסיכותרפי, פסיכיאטרי ועוד) על ידי איש מקצוע מוכשר ומיומן.
  טיפול נפשי מרפאתי:
  כולל מגוון של טיפולים כמו ייעוץ פסיכיאטרי, טיפול פסיכותרפי, הדרכה לבני משפחה ועוד.
  הטיפול ניתן במרפאות לבריאות הנפש של קופות החולים,
  במרפאות ציבוריות של משרד הבריאות, של בתי החולים או של גופים פרטיים.
• אשפוז יום:
  מרכזים לאשפוז יום מהווים שלב ביניים בין מגורים בקהילה לאשפוז בבית חולים ולהיפך, חזרה מאשפוז אל הקהילה.
  הטיפול במרכז הינו מקיף ובמהלך השהות (כשש שעות ביום) ניתנים מגוון טיפולים; פסיכותרפיה, טיפול קבוצתי, ריפוי בעיסוק ועוד.
• אשפוז פסיכיאטרי:
  נועד למקרים קשים של טיפול בדיכאון עמוק בהם לא ניתן יותר לשהות בבית בשל מסוכנות
  (עצמית או כלפי אחרים), התנהגות חסרת שיפוט או צורך בהשגחה אינטנסיבית.
• עזרה עצמית:
  אדם החווה דיכאון מתקשה מאוד למצוא כוחות בכדי לדאוג לעצמו.

עם זאת, לקיחת חלק פעיל בטיפול ונקיטת צעדים מעשיים יכולים בהחלט לשפר את ההרגשה.

טפול ודאגה עצמית

• שינה איכותית:
  רוב האנשים שסובלים דיכאון קל ישנים מעט מדי או הרבה מדי. שינה איכותית יכולה לשפר את מצב הרוח ולהעלות את רמת האנרגיה ביום יום.
• אכילה מאוזנת:
  תזונה עשירה ומגוונת יכולה לשפר את ההרגשה, לסייע בחשיבה צלולה יותר ולהגביר את האנרגיה בגוף.
• טיפול תרופתי:
  נטילת תרופות, בזמן ובמינון המומלצים על ידי הרופא המטפל, עשויה לסייע למצב הרוח ולהוות טיפול תומך ומשלים לטיפול פסיכותרפי ו/או קבוצתי.
• פעילות גופנית:
  פעילויות גופניות פשוטות יחסית כמו יוגה, הליכה ושחייה עשויות לשפר את מצב הרוח.
• היגיינה:
  כשאנשים סובלים מדיכאון, שמירה על היגיינה עלולה להפוך למשימה קשה למדי. הקפדה על מקלחת נעימה או לבוש נעים ומכבד עשויים לשפר משמעותית את התחושה הפנימית.

אמוץ הרגלים טובים

• התמקדו בדברים משמחים
  בצעו רישום של פעילויות, אנשים ומקומות שגורמים לאושר ולהרגשה טובה. מהרשימה ניתן לבחור דברים שעושים או שיכולים לעשות כל יום.
  בלתי אפשרי, כנראה, לעשות את כל הדברים מהרשימה בכל יום, אבל אפשר להשתדל להפוך את מה שכן ניתן לשגרה.
  רשימה כזו עלולה להישמע כעת כחסרת משמעות אך היא תוכל לסייע בעתיד למציאת רעיונות טובים ולתרום להבנה שכל המצבים הם חולפים ושום דבר לא נשאר קבוע כמו שהוא עכשיו.
• היו רגישים כלפי עצמכם
  התמקדו במחשבות מחזקות, מיטיבות. השהו ביקורת ושיפוט לזמן אחר.
• היו אקטיביים
  • • הצטרפו לקבוצה
      קבוצה חברתית, מסגרת ספורטיבית או חוג. חשוב למצוא פעילות אהובה על מנת להגביר את המוטיבציה.
    • התנסו בדברים חדשים
      תחביב, קורס, לימודים וחוויות חדשות יכולים להעלות את מצב הרוח ואף למנוע מחשבות והתנהגויות שליליות.

טיפול בדיכאון

דיכאון הוא בר טיפול ולרוב האנשים ניתן לסייע. באמצעות עזרה מקצועית, טיפול ותמיכה נכונים, אנשים רבים מחלימים מתקופות קשות ביותר של דיכאון ומוצאים דרכים להתמודד עם הקשיים הניצבים מולם.

בהתאם לסוג התסמינים עמם האדם מתמודד, טיפול בדיכאון בחדרה מתחיל באבחון של הדיכאון, מידת חומרתו (קל, בינוני או קשה), ובונה ביחד עם האדם תוכנית החלמה המותאמת ליכולותיו וצרכיו האישיים.

איך לטפל בדיכאון בשיחה (פסיכותרפיה):

תוכנית הטיפול ומהלכו נבנים עם האדם המבקש סיוע, במפגשים הראשונים. תהליך הטיפול מתקיים בפגישות משותפות, בתדירות מוסכמת לאופי ועוצמת הקשיים עמם מתמודד האדם.

הטיפול הפסיכולוגי במרכז אתרוג בחדרה משתמש במגוון שיטות שמטרתן לאפשר למטופל התמודדות ותפקוד יעילים, ולקדם תחושת רווחה ושביעות רצון בחייו. על פי הצורך, ניתן לשלב בחלק מהמפגשים אנשים קרובים כמו משפחה או בני זוג היכולים לסייע.

טיפול תרופתי

במקרים מסוימים של דיכאון עשוי המטפל להמליץ לפנות לרופא שישלב, במידת הצורך, טיפול תרופתי משלים לטיפול בשיחה.

הרופא יתאים את הטיפול באופן אישי על פי סוג הדיכאון וצרכיו האישיים של כל מטופל.

בכל מקרה, יש להתייעץ עם רופא משפחה לפני התחלה של כל טיפול תרופתי.

אם אתם דואגים לאדם שמצבו דומה או שאינכם בטוחים, פנו לעזרה מקצועית. אבחון נכון של דיכאון ומציאת הטיפול המתאים יסייע להשיב את האמון, ההנאה ושמחת החיים. צרו קשר לקביעת פגישה בחדרה.