"אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים" כותב דוקטור סוס, בספר הילדים שלו. ספר בו הוא מזמין את הקוראים הצעירים (והמבוגרים) שלו להעיז לצאת ולהתמודד עם אתגרי החיים. רגעי הבדידות והפחד גם הם לדידו שלב בתוך מסע שבסופו תגמול של מפגש עם מקומות נפלאים.
כשמדברים על דיכאון סימן שאלה גדול מרחף על המקומות הנפלאים הללו שדוקטור סוס מזכיר בספרו.
כדי להבין מהו דיכאון וכיצד מטפלים בדיכאון עלינו להבין שאנו מטעינים את עולמינו במשמעות ולמה דומה הדבר?
הדבר דומה לבעל חנות (או אולי קניון גדול יותר רלוונטי בימינו) שעל מדפיו פזורים אינספור מוצרים וכל מוצר מתומחר במחיר אחר. יש מחיר לחברות ויש מחיר לקשר ומחיר לאהבה ומחיר לשמחה ומחיר לעבודה וכו'. בעל החנות מכניס מידי יום מוצרים חדשים לחנות, מוריד ומעלה מחירים.
אבל מה הייתם אומרים על בעל חנות שמוצרים רבים בחנות שלו מתומחרים במחירי ריצפה. מחירי הפסד ממש. מה הייתם אומרים על בעל בית שכל מוצריו חסרי ערך? הייתם אומרים וודאי שבעל הבית השתגע!!!!
מה הקשר בין דוקטור סוס לחנות ולפשיטת רגל ולדיכאון אתם וודאי שואלים.
הקשר הוא דוקטור סוס שמנסה לשכנע אותנו להטעין את עצמינו באמונות ובדעות חיוביות כלפי יציאה לפעולה ועשייה. תעזו הוא אומר לנו. תעזו. אל תיכנעו לפחד. אם תעזו הדברים להם תחשפו בדרך יהיו מתגמלים עבורכם.
לסובלים מדיכאון, הדרך ונופיה רחוקה מלהיות נפלאה, הדרך ונופיה צבועים בגוונים אפורים. בחנות שלהם כל החפצים נראים אותו הדבר, אפורים וחסרי ערך. לרוב הם ייטו לרוקן את הערך החיובי מאירועים וממצבים ויטעינו אותם בערך שלילי . למשל מטופל שחיפש ומצא עבודה, מספר כמה קשה לו לקום בבוקר וכמה העבודה שואבת ממנו כוחות, אך ישמיט מהסיפור כמה חיפש רק לא מזמן להגדיל את ההכנסות שלו.
המונח “דיכאון” עלול להטעות בגלל השימוש היומיומי במילה דיכאון לתיאור תחושת דכדוך זמנית שיש לאנשים רבים לעיתים קרובות ואינה מבטאת בהכרח בעיה קלינית. החוויה הפנימית של אדם הסובל מדיכאון היא חוויה מתמשכת של כהות רגשית, או ריקנות ולעתים חוסר תחושה כלל.
האדם הדיכאוני מאבד את יכולתו ליהנות מכל הסובב אותו. הוא מאבד את החשק…
פרויד מייחס את התשוקה לליבידו (ליבידו היא האנרגיה הנפשית העומדת בבסיס האינסטנקים המיניים) המייצגת את יצר החיים.. בתורות המזרח אותה אנרגיה נקראת אנרגיית הצ'י והיא הבסיס לבריאותנו הפיזית והנפשית. מה שמטעין את הערך לחיינו היא התשוקה ו/או הרצון שלנו בדברים. בהיעדר תשוקות, אין לנו מוטיבציה לקבל החלטות ולו לפעולות הפשוטות ביותר. הכל נראה אותו דבר. משהו ברצון, בתשוקה, בחשק משתבש.
"…כל מיני אורות ביצה מתעתעים של כיסופים וערגה שייטו באמי רוב ימי חייה ופיתו אותה עד שהתפתתה והתאבדה …בשבועות ובחודשים שאחרי מות אמי לא חשבתי אף לרגע על הסבל שלה. אטמתי את עצמי לשוועה הלא נשמעת שנותרה אחריה ואולי ריחפה כל הימים בין חדרי הדירה…" (עמוס עוז, סיפור על אהבה וחושך. עמ' 245).
כל אחד מאתנו חש עצוב מעת לעת, לפעמים תגובת העצב טבעית ובאה אחרי אירוע קשה כמו מוות של אדם אהוב או פיטורים, אבל דיכאון מופיע כאשר תחושת העצב עמוקה ומלווה בתחושת ייאוש הנמשכת זמן ממושך ומפריעה לשיגרת החיים. אנשים מדוכאים חשים חסרי אונים וחסרי תקווה ולעתים מאשימים את עצמם במצב. החיים נחווים על ידם כחסרי טעם, חד גוניים וקודרים. דיכאון היא הפרעה ייחודית שנעה בטווח שבין הפרעה קלה וקצרה לבין הפרעה ממושכת וחמורה, הפוגעת באיכות חיים, בתפקוד ואף עלולה אפילו לסכן חיים.