חרדת נטישה בזוגיות היא חוויה רגשית שבה הפחד מאובדן הופך למרכז הקשר, גם כשאין לכך סיבה ממשית. אנשים החווים את החרדה הזו עשויים להיאחז בבן או בת הזוג בניסיון לוודא שהאהבה שלהם נשארת, או להפך – להרחיק אותם, מתוך מנגנון הגנה שמנסה למנוע כאב עתידי. בשני המקרים, החרדה מנהלת את הקשר, ולעיתים גם פוגעת בו.
החדשות הטובות הן שלא מדובר בגזירת גורל. אפשר לזהות את הדפוסים הללו וללמוד כיצד לשנות אותם.
מהי חרדת נטישה בזוגיות וכיצד היא משפיעה על מערכות יחסים?
לכולם יש לפעמים חששות בתוך זוגיות, אך עבור מי שמתמודד עם חרדת נטישה, החששות הללו אינם רגעיים או נקודתיים. הם הופכים למערכת שלמה של מחשבות והתנהגויות שמנהלות את הקשר. זה יכול להתבטא בצורך מתמיד בביטחון ואישור, קושי להתמודד עם מרחק – אפילו רגעי – או דווקא התרחקות יזומה מתוך פחד להיקשר חזק מדי ולחוות כאב בעתיד.
כאשר הפחד הופך לגורם הדומיננטי בזוגיות, הוא גורם לפרשנות שלילית של כל שינוי קטן. בן או בת הזוג פחות זמינים לשיחה? אולי זה סימן שהם מתרחקים. הם לא הביעו חיבה כמו אתמול? ייתכן שהם כבר לא מרגישים אותו דבר. הדינמיקה הזו יוצרת תחושת חוסר יציבות, גם כשאין לה בסיס במציאות.
הגורמים לחרדת נטישה בזוגיות: איך היא מתפתחת?
לחרדת נטישה יש שורשים עמוקים, ולעיתים קרובות היא קשורה לחוויות עבר. חוויות ילדות של חוסר יציבות רגשית, כמו גירושין של ההורים או דחייה מוקדמת, יכולות לגרום לכך שהמוח מקשר קרבה לסיכון של אובדן.
אדם שגדל בבית שבו אחד ההורים היה לא עקבי רגשית, נעדר פיזית או רגשית, או נטה להתקרב ולהתרחק באופן בלתי צפוי, עלול לפתח חוסר ביטחון בקשרים עתידיים. דמיינו לדוגמה ילד שממתין שההורה יבוא לאסוף אותו, אבל לפעמים ההורה מגיע, לפעמים מאחר, ולפעמים שוכח לגמרי. עם הזמן, המסר שמתקבל הוא שקרבה אינה דבר בטוח – ולכן עדיף להיות דרוך כל הזמן לאפשרות שהאדם שאוהבים פשוט ייעלם.
גם מערכות יחסים קודמות יכולות לעצב את האופן שבו חווים קשרים. מי שחווה בגידה, "גוסטינג" או פרידה פתאומית בלי הסבר עלול לפתח תחושה תמידית שהקשר הבא לא יחזיק מעמד. אצל אחרים, מדובר בכלל בדימוי עצמי נמוך – התחושה שהם "לא מספיק" טובים, ולכן בסוף בן או בת הזוג "יגלו" שהם לא ראויים להישאר איתם.
במקרים כאלה, כל סימן קטן של ריחוק מתפרש כאיום ממשי על הקשר, מה שמוביל להתנהגויות שמנסות "להצמיד" את בן או בת הזוג בכוח.