הורות בימי מלחמה: איך להפחית חרדות אצל ילדים

איך להסביר לילדים על מלחמה ועל מצב ביטחוני קשה?

ראשית, בתור פעולת מנע, עדיף להימנע מצפייה משותפת עם הילדים בחדשות, שיכולות להכיל תמונות ומידע קשים. השתדלו להתעדכן בחדשות דרך מכשיר הנייד הפרטי שלכם, ולהימנע ככל שניתן מחשיפה של הילדים לחדשות.

במידה והילדים שואלים שאלות כגון "למה אי אפשר ללכת לפארק?", יש להסביר להם כי כרגע אנחנו נמצאים במצב ביטחוני מיוחד שבו צריך להישאר קרובים למרחב מוגן, ואנו נשארים בקרבת הבית כי כך אנחנו מוגנים.

איך נוכל לווסת את עצמנו ולהפחית חרדות?

1. נשימות סרעפתיות – יש לנשום נשימה עמוקה, תוך מתן דגש על נשיפה ארוכה של האוויר החוצה. יש לחזור על הנשימות 4-5 פעמים, לאט לאט. נשימות עמוקות וארוכות מרגיעות את מנגנון הסטרס של הגוף המופעל בעיתות חרדה.
2. שימוש בקוגניציה (מחשבה) – כאשר אנחנו מעבירים את המיקוד מתחושות ורגשות לקוגניציה (מחשבות, תכנון, חשיבה פרקטית), קל לנו יותר לווסת ולשלוט בעצמנו. לדוגמא, כאשר אתם ניגשים לדבר עם ילדיכם על המצב הנוכחי, הסיטו את המיקוד מהתחושות הקשות שלכם אל עבר חשיבה ותכנון: "אפתח את השיחה ב… אחר כך אדבר על…. חשוב לי גם להגיד להם ש….".
3. היעזרות במבוגרים תומכים אחרים – לפני שתדברו עם ילדיכם על המצב, תוכלו להיעזר ולהיתמך בבן/בת הזוג, הורה או חבר/ה, כך שתגיעו לשיחה כשאתם בעצמכם בתחושה של רוגע וביטחון. כמובן שגם ניתן לשבת לשוחח עם הילדים ביחד עם בן/בת הזוג.
4. הדרכת הורים במרכז אתרוג מיועדת לכל ההורים, ללא קשר לגילם, לניסיון ההורות שלהם או לסגנון ההורות שלהם. היא יכולה להיות מועילה להורים בכל שלב בהתפתחות הילד, החל מהלידה ועד לבגרות.

אילו פעילויות כדאי לעשות עם הילדים כדי להפחית חרדות ולהרגיע?

במסגרת ההישארות באיזור בטוח, השתדלו לייצר לילדים פעילויות חברתיות או גופניות. כמו כן, כדאי לעסוק בפעולות תורמות לסביבה כגון: סידור הממ"ד, כתיבת מכתבים לחיילים, סידור תרומות לחיילים וכו'. פעילויות מהסוג הזה מונעות תחושת חוסר אונים וקיפאון, שעלולה להוביל לתחושת חרדה.

איך להגיב כאשר ילדינו נמצאים באי שקט?

המצב הנוכחי יכול לגרום אי שקט המתבטא בתזזיתיות, שאילת שאלות שלעיתים אין לנו תשובה עליהם, ותחושה כללית של חוסר שקט אצל ילדינו.

ראשית, על אף שלעיתים שאלות כמו "תהיה עוד אזעקה?", או "הולכים מחר לבית ספר?" יכולות להיות מאתגרות עבורנו, יש להימנע מתגובות כמו "די, תפסיק. מספיק עם השאלות האלו". השאלות האלו נובעות מתוך חוסר שקט ולחץ שהוא טבעי ביחס למצב הלא טבעי.

בהמשך, על מנת להימנע ממצב של חוסר אונים, כדאי להיכנס יחד עם הילדים למצב של לקיחת אחריות ועשייה. למשל, אם הילד שואל האם יהיו אזעקות נוספות, אפשר להגיד לו שייתכן שיהיו, ולכן תארגנו יחד את הממ"ד כדי שיהיה יותר נוח ונעים. כשהילדים בעשייה ובלקיחת אחריות, אפשר לתת להם גם חיזוקים חיוביים שתורמים מאוד לחוסנם.

מה לענות לילדים שדואגים למכרים או לבני משפחה?

לצערנו, כמעט כל אחד במדינה מכיר אדם שנפגע באופן זה או אחר כתוצאה מהמלחמה. ייתכן מאוד שגם ילדיכם יתעניינו באותו האדם או ישאלו לשלומו. ראשית, חזקו אותם על כך שהם אכפתיים, רגישים, וחושבים על אדם אחר במצוקה. אם אינכם יודעים מה מצבו של אדם (למשל, אם נחטף), תוכלו להגיד שאתם מקווים שאותו אדם מטופל, וכי אתם בטוחים שעושים הכל על מנת להחזירו.

על מנת להקל על חוסר הודאות וחוסר האונים, אפשר להציע לילדים לכתוב מכתב או לצייר ציור לאותו אדם יקר שלו הם דואגים. כפי שציינו, עשייה חיובית היא תרופה מצוינת לתחושת חוסר אונים וחרדה.

איך לסייע לילדים שחווים פחד וחרדות במלחמה ובשהייה בממ"ד?

ראשית, יש לגשת אליהם כשאתם מווסתים ומאוזנים בעצמכם, להרגיע ולנחם: לתת חיבוק, ללטף, להזכיר שאתם במקום בטוח ושאבא/אמא שומרים עליהם. כמו כן, רצוי להזמין אותם לפעולה בזמן השהות בממ"ד על מנת להקל על חוסר האונים, למשל: בוא נסדר את הממ"ד, בואי נקרא ספר, בואי נצייר ציור…

כמו כן, ניתן לשאול את הילד שאלות שמתמקדות במחשבות (ופחות ברגשות): ממה אתה פוחד? למה אתה פוחד מהטילים? על מה אתה חושב עכשיו? באופן הזה, נסייע לילדים "לעשות סדר" בבהלה שלהם וכך להפחית את החרדה.