מה ההבדל בין פסיכולוג לפסיכיאטר?

פסיכולוג לעומת פסיכיאטר: ההבדלים העיקריים

אחד ההבדלים המשמעותיים בין פסיכולוג לפסיכיאטר הוא אופן ההכשרה שלהם.

פסיכולוג קליני הוא מי שסיים תואר ראשון ותואר שני בפסיכולוגיה – סה"כ 5 שנים. אך זו לא סוף הדרך. לאחר מכן עליו לעבור התמחות של כ-4 שנים בפסיכולוגיה קלינית. ההתמחות מתקיימת בבתי חולים פסיכיאטריים ובתחנות בריאות הנפש – כולם מוסדות ציבוריים.

קיימים גם תחומי התמחות אחרים לפסיכולוגים, כמו פסיכולוגיה חינוכית, חברתית, תעסוקתית, התפתחותית ועוד. התמחותו של פסיכולוג קליני מתמקדת בטיפול מעמיק באמצעות פסיכותרפיה (טיפול בשיחה) והוא זה שיכול לבצע טיפול פסיכולוגי.

בשונה מפסיכולוג, פסיכיאטר הוא קודם כל רופא. פסיכיאטר סיים לימודי רפואה כלליים ואז בחר בהתמחות בפסיכיאטריה. משך ההתמחות היא כ- 4.5 שנים. אם הוא עבר הכשרה בפסיכותרפיה הוא יכול להעניק גם טיפול פסיכותרפיה באמצעות שיחה, כמו פסיכולוג.

הבדלים נוספים:

הרשאה למתן טיפול תרופתי – כיוון שפסיכיאטר הוא רופא, הוא רשאי להעניק טיפול תרופתי. פסיכולוג הסבור כי מטופלו יכול להפיק תועלת משימוש בתרופה מסויימת יפנה אותו לפסיכיאטר לשם קבלת מרשם.

אופן הטיפול – פסיכולוג ייפגש עם מטופליו בתכיפות ובאופן רציף על מנת להעניק להם טיפול פסיכותרפי במהלכו תושג התקדמות הדרגתית באמצעות שיחות, תרגילים ואימונים רגשיים. פסיכיאטר אינו חייב לקבל את מטופליו בתכיפות גבוהה ולעיתים רק פעם במספר חודשים על מנת לבדוק את יעילות התרופה והשפעתה על האדם. חשוב לציין כי לפסיכיטאר מותר לבצע גם טיפולים פסיכותרפיסטים.

משך הטיפול – פסיכולוג יפגוש את מטופליו לאורך שנים, לטיפול הדרגתי ומתון עד להבאת המטופל לשיפור משמעותי המאפשר לסיים את הטיפול. אצל הפסיכיאטר, עם ההקלה בתסמיני המחלה בעקבות שימוש בתרופות המרשם, ניתן יהיה לסיים את הטיפול.

מתי תפנו לפסיכיאטר ומתי לפסיכולוג?

כאשר אתם חשים צורך לשוחח עם מישהו על מצוקותיכם, הפנייה הראשונה תעשה לפסיכולוג אשר יאבחן אתכם ויבנה עבורכם תוכנית טיפולית. אם הפסיכולוג יתרשם כי תוכלו להפיק תועלת רבה משימוש בתרופה מסויימת להפחתת התסמינים הוא יפנה אתכם לפסיכיאטר להשלמת התהליך.

כאשר יש צורך בתרופה עבור ילד או מבוגר לצורך הפחתת מתחים, שיפור הקשב והריכוז ( על ידי נטילת תרופה ממשפחת הריטלין ) או מיתון תגובות רגשיות, רצוי שתפנו לפסיכיאטר על מנת שימליץ על המינון ומשך הטיפול התרופתי. רבים נעזרים לצורך הטיפול הנפשי הן בפסיכולוג והן בפסיכיאטר על מנת לתת מענה רחב לכל טווח הקשיים מהם הם סובלים.

אופן הטיפול אצל פסיכיאטר או פסיכולוג

המפגש הראשון עם הפסיכיאטר הוא למעשה בדיקה פסיכיאטרית. בדיקה זו דומה לבדיקה רפואית, על אף שהיא כוללת בעיקר שיחה. הפסיכיאטר שואל שאלות במטרה להעריך את מידת שיתוף הפעולה של המטופל, את בוחן המציאות, רמת הבלבול והרגשות השליליים.

על פי רוב, בסיום הבדיקה, ימליץ הפסיכיאטר על טיפול, ויפגוש את המטופל לפגישות מעקב קצרות. יחד עם זאת לעתים הפגישות יהיו ארוכות יותר ויכללו טיפול בשיחה.

המפגש הראשון אצל פסיכולוג שונה ואינו כולל היבטים רפואיים. הוא כולל שיחה בלבד, שגם מטרתה להעריך את מצבו הנפשי והמנטלי של האדם. פגישות ההמשך אינן פגישות מעקב, אלא פגישות טיפוליות. על פי רוב מדובר בפגישה שבועית למשך כמה חודשים.

חוות דעת פסיכיאטרית לעומת חוות דעת פסיכולוגית

בית המשפט או ועדות רפואיות שונות מבקשות לעיתים חוות דעת פסיכולוגית או פסיכיאטרית על מנת לאמוד ולהעריך את יכולותיו, או אי יכולותיו, של האדם שלפניהם. ההבדל בין חוות הדעת הוא שבעוד שחוות הדעת הפסיכיאטרית תתמקד בהערכת מחלה נפשית שממנה ככל הנראה סובל האדם, חוות הדעת הפסיכולוגית תתאר את מבנה האישיות ואופיו של האדם.

לדוגמא, אם אדם עומד למשפט על הפרת הסדר הציבורי, יבקש עורך הדין או השופט להבין האם האדם שלפניו מבין את מעשיו ואת השפעתם על הסביבה ומה מצבו הבריאותי-נפשי על מנת להכריע את מידת האחריות הפלילית שיש במעשיו. במקרה זה תתבקש חוות דעת פסיכיאטרית.

לעומת זאת, לשם קבלה לעבודה בתחום רגיש ביותר בתחום שירות הביטחון לעיתים יידרש המועמד להציג חוות דעת פסיכולוגית המתארת את יכולותיו לעמוד בלחצים, להגיע להחלטות מהירות בזמן אמת והמסוגלות שלו להתמודד במצבי לחץ וחירום.

ישנם מקרים בהם תתבקשו להציג הן חוות דעת משותפת, הן פסיכיאטרית והן פסיכולוגית, להשלמת התמונה.